טבע, קבוצה, התנסות ותהליך
מרחב חינוכי שמאפשר לילדים, לקבוצות ולאנשים ללמוד דרך הטבע, להתנסות, ליצור, להתמודד, לחקור ולגלות את היכולות שכבר נמצאות בהם.
מתוך יותר מעשור של עבודה בחינוך יער, בהובלת קבוצות, בהכשרת מדריכים ובהעמקה בעולם החינוך, ההנחיה והאדם.
כשהקצב של החיים מהיר מדי, צריך מרחב שבו אפשר להיות בתהליך.
אנחנו חיים בעולם שבו המעברים מצטמצמים. יש פחות זמן לעצור, להתנסות, לטעות, להבין, לבחור, לחשב סיכונים, לפתח יכולות ולבנות תמונה רחבה.
ביער הזמן מקבל איכות אחרת. יש אפשרות להישאר עם שאלה. לבנות ולפרק. לנסות שוב. לחכות. לחקור. להתבונן. לא לדעת עדיין.
הטבע הוא מרחב בלתי צפוי, והוא דורש מהאדם לפתח יכולת לפגוש שינוי, אי־ודאות ומעברים ולהמשיך לנוע בתוכם. מבחינתי, זהו חלק מהחינוך לחיים.
הטבע הוא עבורי גם בית — מרחב של חזרה למקורות, למגע בלתי אמצעי עם העולם ועם חלקים בסיסיים ואמיתיים באדם עצמו.
אני רוצה לפגוש ילד שמאמין יותר בעצמו, מכיר את עצמו ואת היכולות שלו, סקרן, פעיל, מוכן להתנסות ולא מפחד לטעות.
אלה אינן הבטחות, אלא איכויות שהתהליך מזמין ומאפשר לפתח, כל ילד בקצב ובדרך שלו:
ביער יש מסגרת ברורה, ובתוכה מרחב של בחירה.
יש פתיחה, גבולות, תוכן, משימות והחזקה של הקבוצה — אבל בתוך המסגרת הילד יכול לבחור, להתנסות ולמצוא את הדרך שמתאימה לו.
ילד אחד יכול לבחור להעמיק במלאכה. ילד אחר יכול לבנות מחסה. אחר יכול להתנסות באש. אחר יכול לחקור את הסביבה.
התפקיד שלי הוא להחזיק את המרחב ואת הגבולות, ובתוכם לאפשר לילדים לפעול, לגלות ולפתח עצמאות.
ילד אינו גדל רק מול הטבע. הוא גדל גם מול אחרים. הקבוצה היא מרחב חי שבו לומדים להיות ביחד, להוביל ולהיות מובלים, להקשיב, להתחשב, לבקש עזרה, להציע עזרה ולגלות שהנוכחות של כל אחד משפיעה על כולם.
לאורך השנים ליוויתי קבוצות שנפגשו לאורך תקופות ארוכות, לעיתים במשך מספר שנים. ראיתי כיצד קבוצה הופכת בהדרגה למערכת חיה שיש בה שייכות, אחריות, קשר ותלות הדדית.
יש פעמים שבהן אני מגיע כדי ללמד: איך לגלף, איך להדליק אש, איך לקרוא עקבות, איך לעבוד עם חומר, איך ללקט.
ויש פעמים שבהן התוכן עצמו מפנה מקום למה שקורה בתוך הקבוצה: מי מוביל, מי נסוג, מי צריך עזרה, מי מנסה, מי מפחד, ומי מגלה משהו חדש על עצמו.
אני מאמין שצריך לדעת לעבור בין שני העולמות האלה בלי לבלבל ביניהם.
מדריךמעביר ידע, מיומנות וחוויה בשטח.
מנחהמחזיק את הקבוצה ואת ההתפתחות שקורית בתוכה.
העבודה עם מסגרת חינוכית אינה מסתיימת בילדים. המחנכת או איש הצוות נמצאים איתי בתוך התהליך, משתתפים, מתנסים ומקבלים כלים שאפשר להמשיך איתם גם מעבר לשעות היער.
לאורך התהליך מתקיים שיח רציף על הקבוצה, על מה שעולה ועל האפשרות לחבר בין מה שקורה בשטח לבין חיי הכיתה והמסגרת.
המחנכת אינה צופה מהצד. היא שותפה פעילה.
ספטמבר–יוני · מפגש שבועי · 5 שעות בית־ספריות
תהליך מתמשך שנבנה לאורך שנת הלימודים בהתאם לגיל, לקבוצה, לצרכים שעולים ממנה, לעונה ולשטח.
אפשרויות
לאורך השנה משתלבים
התוכנית אינה סילבוס קשיח. היא מחזיקה מסגרת ברורה, אך משתנה ומתפתחת יחד עם הקבוצה.
12–14 מפגשים · פעם בשבוע · 5 שעות בית־ספריות
אותו DNA של התוכנית השנתית, בפרק זמן קצר יותר: תהליך משמעותי שמתאים למסגרות שאינן רוצות או אינן יכולות להתחייב לשנת לימודים מלאה.
יום יער מלא
יום חד־פעמי עמוק ועשיר, המשלב לפי הצורך טבע, קבוצה, התנסות, מלאכות, מיומנויות, משחק, חקירה ותוכן מותאם.
יום אחד יכול לתת חוויה. תהליך מתמשך מאפשר לקבוצה לעבור דרך.
זהו כיוון אפשרי ולא מסלול קבוע. התהליך משתנה לפי הקבוצה, הגיל, העונה והשטח.
בסיום תהליך שנתי
מלאכה היא לא רק תוצר. היא מזמינה סבלנות, דיוק, בחירה, פתרון בעיות, התמודדות עם חומר שאינו תמיד "מציית", ובעיקר הזדמנות לראות משהו נולד מתוך פעולה.
אותו עולם — מרחב עמוק וחופשי יותר
קבוצות קבועות שנפגשות פעם בשבוע למשך שעתיים, ומאפשרות לילדים להעמיק לאורך זמן בקשר שלהם לטבע, לקבוצה ולעצמם.
הפורמט של אחר הצהריים מאפשר מנעד רחב יותר של למידה ומלאכות, ומרחב פחות תלוי בלוח הזמנים של המסגרת החינוכית.
זה לא "עוד חוג טבע", אלא קבוצה שנבנית לאורך זמן.
לאורך השנים התקיימו פורמטים שונים, שנבנו בכל פעם סביב הקבוצה והצורך שלה:
טבע, מלאכה, מיומנות, אוכל ותוכן — לפי מטרת הקבוצה.
שטח, מסע, התנסות, קבוצה, תוכן והשראה.
לא כל מסע הוא טיפולי. המסעות יכולים לעורר השראה, לאתגר, לחבר וליצור חוויה משמעותית, בהתאם למטרת הקבוצה.
אני מפתח תוכניות חינוכיות המבוססות טבע, וחלק מהתוכניות מותאמות לעבודה במסגרת גפ״ן, בהתאם למסלול ולאישור הרלוונטי.
בגיל 6 נפתחה בפניי לראשונה הדלת לעולם חוגי הסיור, המסעות, המדבר והחורש. הייתי יוצא למסעות ארוכים, ללילות ולימים מחוץ לבית. עבורי זו הייתה מתנה גדולה.
במסגרות שונות היו לי לא מעט קשיים, ולעיתים קרובות לא היה מספיק מקום לנסות באמת ולהתגבר. בטבע פגשתי מרחב אחר: מרחב שמאפשר להתנסות, להתמודד ולגלות מי אני ומה אני מסוגל לעשות. לצד מדריכים משמעותיים שראו בי יכולת, קיבלתי חוויה של אמון, השראה ומקפצה.
עם השנים האהבה והסקרנות כלפי הטבע רק גדלו. לאחר השירות הצבאי נסעתי לאלסקה, מתוך רצון להכיר תרבויות ילידיות ותפיסות שונות של הקשר בין אדם לטבע. המפגש הזה העמיק עבורי את ההבנה שהטבע יכול להיות מקור לידע, לחיבור ולדרך חיים.
בשנת 2014 התחלתי לעסוק באופן מקצועי בחינוך יער. בשנת 2015 התחלתי ללמוד פסיכותרפיה. מאז שני העולמות התפתחו אצלי במקביל: חינוך, טבע, קבוצה, הנחיה והיכרות עמוקה יותר עם האדם והתהליכים שהוא עובר.
העבודה מותאמת לגיל: מגני ילדים ועד כיתות גבוהות, וגם לקבוצות של מבוגרים. התוכן, קצב המפגש והמיומנויות נבנים לפי הגיל והקבוצה.
לא. אפשר להתחיל בלי שום ניסיון קודם. המפגשים בונים בהדרגה היכרות עם המרחב, עם הכלים ועם המיומנויות.
כן. המחנכת או איש הצוות נמצאים בתוך התהליך, מתנסים יחד עם הקבוצה, ולאורך הדרך מתקיים שיח על מה שעולה בקבוצה ועל האפשרות להמשיך איתו גם בכיתה.
כן. אפשר לעבוד עם כיתה שלמה, בהתאם לגודל הקבוצה ולשטח שנבחר.
כן. אפשרות מקובלת היא חלוקת הזמן השבועי בין שתי כיתות, כך ששתיהן מקבלות תהליך לאורך השנה.
כן. לעיתים נבנית קבוצה מתוך השכבה, לפי צורך חינוכי שעולה מהמסגרת.
יום אחד יכול לתת חוויה עשירה ומשמעותית. תהליך מתמשך מאפשר לקבוצה לעבור דרך — לבנות אמון, לחזור על התנסויות, להעמיק במיומנויות ולראות שינוי לאורך זמן.
השטח והעונה מכתיבים חלק מהתוכן: מה צומח, מה אפשר ללקט, מה מזג האוויר מאפשר. על זה נבנים התוכן והמיומנויות בהתאם לגיל ולמה שעולה מהקבוצה עצמה.
כן. אפשר לבנות יום או מסע לחברות, לארגונים ולעמותות, סביב מטרת הקבוצה — טבע, מלאכה, מיומנות, אוכל ותוכן.
כן. יש פורמטים של מסע יום, מסע יומיים הכולל לינה, ולילות שטח כחלק מתהליך מתמשך.
אני מפתח תוכניות חינוכיות המבוססות טבע, וחלק מהתוכניות מותאמות לעבודה במסגרת גפ״ן, בהתאם למסלול ולאישור הרלוונטי. אפשר לבחון זאת יחד מול המסגרת.
ספרו לי קצת על המסגרת או הקבוצה, מה אתם מחפשים ומה חשוב לכם שיקרה. משם נוכל לחשוב יחד על הפורמט והתוכן המתאימים.